הלכה: קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה כול'. קִידַּשְׁתִי אֶת בִּתִּי. הַקְּטַנּוֹת בִּכְלָל הַגְּדוֹלוֹת אֵינָן בִּכְלָל. נִתְקַדְּשָׁה בִתִּי. אֲפִילוּ קְטַנּוֹת אֵינָן בִּכְלָל. גֵּירַשְׁתִּי אֶת בִּתִּי. הַקְּטַנּוֹת בִּכְלָל וְהַגְּדוֹלוֹת אֵינָן בִּכְלָל. נִתְגָּֽרְשָׁה בִתִּי. אֲפִילוּ קְטַנּוֹת אֵינָן בִּכְלָל. קִידַּשְׁתִּיהָ לְאֶחָד מִן הַפְּסוּלִין לָהּ. נֶאֱמָן. הִבְעַלְתִּיהָ לְאֶחָד מִן הַפְּסוּלִין לָהּ. אֵינוֹ נֶאֱמָן. נִשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ. בֵּין שֶׁהִיא קְטַנָּה וּבֵין שֶׁהִיא גְדוֹלָה אוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה לְאֶחָד מִן הַפְּסוּלִין לָהּ. לֹא כָל הֵימֵינוֹ לְפוֹסְלָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
קידשתיה לאחד מן הפסולין לה נאמן. בקטנה הואיל ובידו לקדשה אבל הבעלתיה לאחד מן הפסולין אינו נאמן דאע''ג דבנשואין הימניה רחמנא לאב בנשואי ביאת איסור לא הימניה רחמנא:
גרשתי את בתי. קבלתי גט אחת מהן ואיני יודע איזו הקטנות שבידו לקבל גיטין בכלל:
נתקדשה בתי. משמע שקדשה את עצמה:
גמ' קדשתי את בתי. ואיני יודע איזו הקטנות בכלל הספק אבל הגדולו' אינן בכלל שאין בידו לקדש הגדולות והן הבוגרות שיצאו מרשותו:
כֵּינִי מַתְנִיתָה. שֶׁאָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ. יֵשׁ לִי בָנִים. נֶאֱמָן. יֵשׁ לִי אַחִים. אֵינוֹ נֶאֱמָן. רַב אָמַר. מֵאַחַר שֶׁבְּיָדוֹ לְגָרֵשׁ נֶאֱמָן. מִילְּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָֽמְרָה כֵן. חַד פַּרְסָאָה מִידְמָךְ אָמַר לוֹן. הָבוּ לְאִיתְתֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא גִּיטָא. אָֽמְרוֹן לֵיהּ. וְלָמָּה. בְּגִין הַהוּא אָחוּךְ עֲלִיבָא. כַּד דְּמָךְ אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי שְׁמוּאֵל. אָמַר. מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְגָרֵשׁ נֶאֱמָן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵינוֹ נֶאֱמָן. נְחַת עוּלָּא לְתַמָּן וְאָמַר בְּשֵם רִבִּי יוֹחָנָן וְחָֽבְרוֹן עֲלוֹי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה כֹהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
הכא גרסינן והא דרב ובספרי הדפוס נתחלפו השיטות. רב אמר המקדש כעד אחד לא עשה כלום. ואפי' שניהן מודים אין חוששין לקידושין דילפינן דבר דבר מממון מה להלן על פי שני עדים אף כאן על פי שני עדים:
וחברון עלוי. נטפלו עמו להביא סיוע וראיה לדבריו ע''כ טעמא דמתני' לאו משום שבידו לגרשו הוא דהגע עצמך שהיה כהן ואינו רוצה לגרשה שמא יעמוד מחליו ויהא אסור בה ומתני' סתמא תנן יש לי בנים נאמן אלא ע''כ דטעמא דלא מפקינן לה מחזקה קמייתא והלכך יש לי אחים אינו נאמן אפילו בסתם דלא אמר בתחלה כלום ולא מרע ליה לדבורא קמא:
רבי יוחנן אמר אינו נאמן. לעולם:
חד פרסאה. איש אחד מארץ פרס כשנפטר אמר תנו גט לאשתי ושאלו אותו ולמה אם בשביל אחיך זה העלוב שיש לך ושתק והודה לדבריהם ונפטר אח''כ בלא גט ואתא עובדא אם נאמן ואמר שמואל דנאמן דטעמא דמתני' דקאמרה אינו נאמן דמיירי דמרע ליה לדיבוריה קמא והלכך דוקא ביש לי בני' נאמן שבידו לגרש אבל לא באחי' אבל הכא דלא אמר בתחלה כלום נאמן:
מלתיה דשמואל אמרה כן. דס''ל נמי טעמא דיש לי בנים נאמן כרב דאמר מאחר שיש בידו לגרש והלכך פסק דבהאי עובדא דלקמיה דנאמן לומר נמי יש לי אחים היכי דלא ידעינן ולא אמר בתחלה כלו' וכגוונא דהאי עובדא וכדאמרן:
רב אמר. היינו טעמא דיש לי בנים נאמן דמאחר שבידו לגרש ולפטרה מן היבם נאמן לומר בשעת מיתה יש לי בנים ואפי' מרע ליה לדיבורא קמא כגון שאמר בשעת קדושין אין לי בנים ואין לי אחים ועכשיו חוזר בו והלכך בבנים הוא דנאמן ובאחים אינו נאמן אבל אם לא אמר כלום בתחלה אפי' יש לי אחים הוא נאמן:
כיני מתניתא שאמר בשעת מיתתו. כלומר דמפרש הא דקתני מי שאמר בשעת מיתתו שלא אמר אלא בשעת מיתתו ובשעת קדושין לא אמר כלום ומיירי שלא היתה בחזקת זקוקה ליבם כגון דלא מוחזק לן לא באחי ולא בבני הלכך יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן דלאו כל כמיניה למיפקא לה מחזקה קמייתא:
משנה: 38b קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי קִידַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וַהֲרֵי הִיא קְטַנָּה נֶאֱמָן. קִידַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וַהֲרֵי הִיא גְדוֹלָה אֵינוֹ נֶאֱמָן. נִשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ בֵּין שֶׁהִיא קְטַנָּה בֵּין שֶׁהִיא גְדוֹלָה אֵינוֹ נֶאֱמָן. מִי שֶׁאָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ יֵשׁ לִי בָנִים נֶאֱמָן. יֵשׁ לִי אַחִים אֵינוֹ נֶאֱמָן. הַמְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ סְתָם אֵין הַבּוֹגְרוֹת בִּכְלָל.
Pnei Moshe (non traduit)
אין הבוגרות בכלל. לפי שאינן ברשות האב לקדשן ואע''פ שעשתו הבוגרת שליח לקבל קדושין דלא שביק איניש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה אבל הקטנות והנערות כלן צריכות גט מספק דלא ידעינן איזו מהן קדש:
יש לי אחים. ואשתי זקוקה ליבם ועד עכשיו היתה בחזקת שאינה זקוקה אינו נאמן:
יש לי בנים. ואין אשתי זקוקה ליבם נאמן דלא עקר לה מחזקה קמייתא:
נשבית ופדיתיה. אינו נאמן לפסלה מן הכהונה דבנשואין הימניה רחמנא לאב בשבויה לא הימניה:
והרי היא גדולה. ואם לאחר שגדלה אמר כך ובקטנותה לא אמר אינו נאמן:
נאמן. לפוסלה מן הכהונה שהאב נאמן על בתו כל זמן שהיא קטנה דכתיב את בתי נתתי לאיש הזה כשאמר לאיש אסרה על הכל שאין אנו יודעים למי כשחזר ואמר לזה התירה לו:
מתני' וגרשתיה. קבלתי את גיטה והיא קטנה עכשיו כשאמר עליה כך:
תַּמָּן תַּנִּינָן. עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. עַד שֶׁיַּגִּיעַ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. עַד שֶׁיֵּצֵא. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִי זְעִירָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אָמַר. עַד שֶׁיֵּצֵא כָּל רְשׁוּיוֹת הַגְּדוֹלוֹת. עַד שֶׁיֵּצֵא כָּל רְשׁוּיוֹת הַקְּטַנּוֹת. וְהָכָא אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. מִשֶׁמֵּת בֶּן עַזַּאי וּבֶן זוֹמָא בָֽטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים. וְלֹא עָמַד שַׁקָּד עַד שֶׁעָמַד יִרְמְיָה. אָמַר רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר וָוא. וְהוּא מְקַנְתֵּר לְהוֹן. לֹא כְּבָר קַשִּׁיתָהּ הָרֵי עוֹלָם. לֹא כְּבָר קַשִּׁיתָהּ רִבִּי אֶלְעָזָר קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. וְאָמַר לוֹן. לֵית הִיא מִחְלְפָה. מַתְנִיתָא הִיא דְּמִחְלְפָה. דְּתַנֵּי דְבֵית רִבִּי כֵן. עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. עַד שֶׁיֵּצֵא. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. עַד שֶׁיַּגִּיעַ. אָמַר לֵיהּ. אֲנָן בָּעֵיי עַד לִפְנֵי וְאַתְּ אֲמַר אָכֵן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לְשׁוֹן נִיוָותִי הוּא. עַד לִפְנֵי פִּיסְחָא. אָמַר רִבִּי אָבִין. הַכֹּל מוֹדִין בַּפֶּסַח שֶׁהוּא מוּתָּר. מַה פְלִיגִין. בִּפְרֹס הַפֶּסַח. הָהֵן אָמַר. עַד שֶׁיֵּצֵא. וְהָהֵין אָמַר. עַד שֶׁיַּגִּיעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
תמן תנינן. בפ' קונם יין וכל הסוגיא כתובה ומפורשת שמה ע''ש:
הלכה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִיתֵּי בָּנוֹת כול'. רַב חָמָא אָמַר. תְּרֵיי מִן תְּרֵיי. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא כְּגוֹן אֲנָא דְאִית לִי תְּרֵיי מִן תְּרֵיי. מַתְנִיתָה בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִיתֵּי בָּנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים. אֲבָל אֵין לוֹ אֶלָּא כַת אַחַת. אִם אָמַר. גְּדוֹלָה. לֹא קִידֵּשׁ אֶלָּא גְדוֹלָה. וְאִם אָמַר. קְטַנָּה. לֹא קִידֵּשׁ אֶלָּא קְטַנָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' תריי מן תריי. שתי בנות משתי נשים כלומר דלא תימא אפי' יש בכת אחת יותר משתי בנות מיירי קמ''ל דאין שם אלא גדולה וקטנה בכל כת והיינו נמי דמוקי לקמיה למתני' דוקא בשתי כתות דבהא איכא למימר דכת ראשונה עביד אינש דקרי לה גדולה לגבי שניה וכת שניה קרי קטנה לגבי גדולה אבל בכת אחת גדולה גדולה ממש וקטנה קטנה ממש והלכך נמי ע''כ דליכא אלא תרי בכל כת דאי הוה שם אמצעית בשמה הוי קרי לה בתי פלונית דאין דרך לקרות לה גדולה כשיש גדולה הימנה ולא קטנה כשיש קטנה הימנה:
משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִיתֵּי בָנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים וְאָמַר קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתּי הַגְּדוֹלָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּלָּן מוּתָּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת. קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת שֶׁהִיא קְטַנָּה מִן הַקְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּלָּן מוּתָּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
קדשתי את בתי הגדולה. אצטריך תנא לאשמועינן פלוגתא דר''מ ור' יוסי ברישא וסיפא דאי אשמועינן ברישא קדשתי את בתי הגדולה ה''א בהא קאמר ר''מ דכיון דאיכא זוטרא מינה להך גדולה קרי לה דשבח הוא לה אבל קטנה אימא מודי ליה לר' יוסי דכל שהיא יכול לקרות אותה גדולה אין קורא אותה קטנה ואי איתמר בהא בהא קאמר ר' יוסי אבל בהך אימא מודי ליה לר''מ הלכך צריכי תרוייהו והלכה כר' יוסי בשתיהן:
מתני' מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים. שנשא שניה לאחר מיתת הראשונ' וגדולות כת הראשונה וקטנות כת השני':
הָתִיב רַב שֵׁשֶׁת. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. קִידַּשְׁתַּנִי. וְהוּא אוֹמֵר לֹא קִידַּשְׁתִּיךְ. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו. אָֽמְרִין. אָכֵין הֲוָה עוֹבְדָא. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אַייתֵי גִיטָא וּנְתָנוֹ לָהּ בְּעֵד אֶחָד. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר. אֵין עֵד אֶחָד בְּאֵשֶׁת אִישׁ כְּלוּם. לא רִבִּי חִייָה בַּר אַסִּי אָמַר בְּשֵׁם אַסִּי. אֵין עֵד אֶחָד בְּאֵשֶׁת אִישׁ כְּלוּם. רַב אָמַר. הַמְקַדֵּשׁ בְּעֵד אֶחָד לֹא עָשָׂה כְּלוּם. שְׁמוּאֵל אָמַר. הַמְקַדֵּשׁ בְּלֹא שִׁידּוּכִים 39a לוֹקֶה. וְתוֹפְסִין קִידּוּשִׁין. מַר עוּקְבָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אָמַר תְּלָת. הַמְקַדֵּשׁ בְּלֹא שִׁידּוּכִין לוֹקֶה. וְהַבָּא עַל אֲרוּסָתוֹ בְבֵית חָמִיו לוֹקֶה. וְהַמְבַזֶּה שְׁלִיחַ בֵּית דִּין לוֹקֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
שמואל אמר המקדש בלא שדוכים. קידש בעדים אלא שלא שידך בה מתחילה לוקה מכת מרדות מדרבנן ותופסין הקדושין:
לא ר' חייא כו'. מילתיה דר' יוחנן הוא דמסיק לה דאסי נמי אמר הכי דאין דבר שבערוה פחות משנים:
אמרין. בני הישיבה נמי כרב דהכין הוי עובדא שמעון בר בא הביא גט ונתנו לה בעד אחד וקאמר ר' יוחנן דלאו כלום הוא דאין עד אחד בדבר ערוה כלום:
והא מתני' פליגא דקתני קדשתני כו'. וע''כ בדאיכא עד אחד מיירי דאי דליכא עדים כלל אמאי אסורה בקרוביו הא אפי' לדבריה אין כאן קדושין כלל ואי בדאיכא עדים אמאי מותר בקרובותיה אלא לאו דאיכא עד אחד ואסורה הואיל והיא מודה נתפסו הקדושין לאסרה בקרוביו ואמאי קאמר רב לא עשה כלום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source